סנדל הזכוכית/ אלנור פרג´ן

הַאִם יֵשׁ יַלְדָּה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא מַכִּירָה אֶת הָאַגָּדָה עַל סִינְדֶרֶלָה? שֶׁלֹּא חָלְמָה עַל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ תּוֹפִיעַ הַפֵיָה הַטּוֹבָה וְתַהֲפֹךְ גַּם אוֹתָהּ לִנְסִיכָה יְפֵהפִיָּה? שֶׁלֹּא עָצְרָה אֶת נְשִׁימָתָהּ בְּרֶגַע שֶׁבּוֹ מְצַלְצֵל הַשָּׁעוֹן חֲצוֹת וְהַקֶּסֶם מִתְפּוֹגֵג?
גִּרְסָאוֹת רַבּוֹת מִסְּפוֹר שֶׁל אַגָּדַת סִינְדֶרֶלָה נִכְתְּבוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים, אַךְ נִדְמֶה שֶׁהַגִּרְסָה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁעִם הַזְּמַן הָפְכָה לִקְלָאסִיקָה בִּזְכוּת עַצְמָהּ,  הִיא הַנִּפְלָאָה מִכֻּלָּן. אֶלֶנוֹר פַרְגֶ´ן, כְּמוֹ הַפֵיָה הַטּוֹבָה עַצְמָהּ, הִצְלִיחָה בִּכְתִיבָתָהּ הַפִּיּוּטִית לִזְרוֹת אַבְקַת קֶסֶם וְאַגָּדָה עַל הַסִּפּוּר הָאָהוּב וּלְהַחֲיוֹת אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ בְּדִמְיוֹנֵנוּ.