עומדים לרשותכם בכל שאלה והתייעצות - ניתן להזמין ולשלם גם בטלפון 02-9933490 *** משלוחים לכל חלקי הארץ*** חדש!!! משלוח מהיר לישובי מרכז גוש עציון ואפרת ב20 ש״ח בלבד

397.00

נחמה ליבוביץ (1905-1997) מורה, פרשנית וחוקרת פרשנות התנ"ך.

נחמה נולדה בשנת 1905 בריגה, בירת לטביה. בבית הוריה קיבלה חינוך עשיר ומגוון שכלל בין היתר, לימודים תורניים מעמיקים ולימודי עברית. בהיותה בת 14 הגרה לברלין יחד עם משפחתה, שכללה את הוריה – מרדכי ופריידה, ואת אחיה הבכור – ישעיהו, ושם סיימה את ביה"ס התיכון. את השכלתה האקדמית רכשה באוניברסיטאות היידלברג, מרבורג וברלין – בהן למדה פילולוגיה גרמנית ואנגלית, חינוך ומקרא.

ברשימה מ-1957 נחמה כותבת:

"במקצוע האחרון שמעתי את הפרופסורים: סלין, גללינג, גרסמן, בולטמן, רודולף אוטו, מייסנר והילשר. חינוך למדתי בסמינרים של פרופ' אדוארד שפרנגר".

בהיותה סטודנטית החלה ללמד עברית ותנ"ך בבתי הספר (היסודי והתיכון) של קהילת "עדת ישראל" בברלין (מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר). היא הובילה את מהפכת "הוראת עברית בעברית" ואף פרסמה את מאמריה הראשונים בתחום הזה. באותה תקופה למדה, במשך שנתיים, במוסד Hochschule fur die Wissenschaft des Judentums, מוריה שם היו: פרופ' יוליוס גוטמן, פרופ' י.מ. אלבוגן ופרופ' ליאו בק. ב-1930 קיבלה נחמה תואר דוקטור מאוניברסיטת מרבורג, לאחר שכתבה עבודה על "שיטת התרגום של תרגומי התנ"ך ליידיש מהמאות ה-15 וה-16".

באמצע שנות העשרים לחייה נישאה נחמה לדודה המלומד, ר' ליפמן (ידידיה) ליבוביץ, ויחד עמו עלתה לארץ-ישראל ב-1930. מרגע בואה לארץ התמסרה להוראה, היא מצאה עבודה כמורה בסמינר המזרחי למורות בירושלים, והדריכה מורים וסמינריסטים בעבודה מעשית בבתי ספר יסודיים (1932-1939). בשנותיה הראשונות בסמינר לימדה ספרות, מקרא והיסטוריה של עם ישראל אך כעבור שנים אחדות התרכזה בהוראת מתודיקה, ובהוראת תנ"ך.

בשנת 1938 החלה לעסוק בהוראת מבוגרים – תחילה בקורסי השתלמות שונים של מדריכי תנועות נוער, של מדריכי עליית הנוער ושל מורים – ואח"כ גם בקיבוצים ובקרב הציבור הכללי המשכיל. המפגש עם לומדים מבוגרים הביא את נחמה למסקנה שגם הלומד המבוגר זקוק להדרכה והכוונה בלימודו ולכן קבעה לה כמטרה לסייע ככל שביכולתה לכל מי שחשקה נפשו להעמיק וללמוד את פרשת השבוע ביסודיות.

הדרך להגשמת המטרה היתה ה"גיליונות לעיון בפרשת השבוע". וכך, ב-1942 במקביל לעבודתה כמורה בסמינר התחילה נחמה את הגדול שבמפעלי חייה, באמצעותו ניסתה, ואף הצליחה, להחדיר בתלמידיה את אהבת התנ"ך ולהרגילם לחשיבה ביקורתית מעמיקה.

בשנת 1955, לאחר 22 שנות הוראה, עזבה נחמה את הסמינר למורות, והחלה לפרסם גם את ה"עיונים בפרשת השבוע" שכללו, מלבד שאלות על הפסוקים ועל דברי הפרשנים, גם התייחסויות פרשניות של נחמה עצמה. ה"עיונים" תורגמו לשפות רבות והגיעו לקהילות יהודיות רבות בכל העולם, כעבור שנים אחדות קובצו ה"עיונים" וראו אור כ-5 ספרים על חמשה חומשי תורה.

ב-1956 זכתה בפרס ישראל לחינוך על תרומתה לשינוי פניה ורמתה של הוראת התנ"ך בארץ בפרט, ובעולם בכלל. בשנים הבאות זכתה נחמה גם בפרס ביאליק, בפרס רוטברג מטעם האוניברסיטה העברית, בפרס יהודית ליברמן, ועוד. באותה שנה החלה גם ללמד באוניברסיטה הצעירה "בר-אילן" (כ-5 שנים) והיתה לאחד מאבני היסוד של החוג לתנ"ך. שנה לאחר מכן נתמנתה למרצה גם באוניברסיטת תל אביב, ובחלוף עוד 11 שנים קיבלה תואר פרופסור. היא לימדה באוניברסיטת תל אביב עד שנת 1972 בה יצאה לגימלאות.

במהלך השנים לימדה נחמה במוסדות חינוכיים נוספים, ביניהם מוסדות תורניים (דוגמת "כולל מרץ" ו"מכללת הרצוג") שבחלקם היתה האישה הראשונה בסגל המורים. מלבד משרותיה הרשמיות נתנה נחמה במשך שנים אחדות שיעור שבועי בשידורי הרדיו של "קול ישראל", השתתפה בפרשנות של פרקי היום בתנ"ך ברדיו, וכן הרבתה ללמד בקיבוצים, בישובים בכל קצווי הארץ, בצבא, בקהילות שונות ובביתה בירושלים, בו נתנה שיעורים קבועים לתלמידיה הקרובים.

נחמה ליבוביץ נפטרה בירושלים ביום ה' בניסן התשנ"ז, 12 באפריל 1997. לפי בקשתה לא נחקקו על מצבתה תארים ותיאורים זולת המילה "מורה".

 

המלאי אזל